פונאר - סרט נע

רחלי רוגל 2009, 75X 300 ס"מ אורגנזה, פרווה סינתטית, סרטים, בובות דאגה, חרוזים.

צילום, עמיקם שוב

 

שבעה בורות הריגה בפונאר כנגד שבעת מדורי גיהינום: עניינה של היצירה הוא הטעייה.

מה שנראה במבט ראשון כצבעוני ומרנין לב מתגלה כתיעוד פריים אחר פריים, כמו בסרט קולנוע , של התחנות בסרט הנע, בפס הייצור ההמוני של המוות בפונאר.

כך נחשף הצופה ל-'מנין' אנשים המופשטים מבגדיהם וכבודם בדרך למרכז הבור.

בתחתית היצירה, ערמות הבגדים שהוסרו ושמשו את המקומיים להפקת רווחים.

ברקע נקבי יריות שנוצרו במלחם.

​

אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,

דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,

לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא וְעִמּוֹ הָאוֹר.

 

שמריהו (שמרק'ה) קצ'רגינסקי (תרגום - אברהם שלונסקי)

 

בזמן שהעולם צפה בסרט "הקוסם מארץ עוץ" בו דרך האבנים הצהובות הובילה את דורותי לארץ האיזמרגד, הטלאי הצהוב הוביל את יהודי וילנה והאזור לסוף המר בדרך חד כיוונית,

כמו במסלול לבירינתי בדרך למלתעות המינוטאור.

ליהודים לא ניתן חוט הצלה, כפי שנתנה אריאדנה לתזיאוס.

​

בפונאר, פרבר במרחק כ- 10 ק"מ ממרכז וילנה, הכינו הסובייטים בורות ענק למיכלי דלק ולא הספיקו למלאם.

ב 1941 הובאו למעלה מ־40,000 יהודים בקבוצות בנות עשרה אנשים (מניין),

וכמו בסרט נע הופשטו ונורו לתוך הבורות בזמן שהמקומיים סחרו בבגדיהם.

עם התקדמות הצבא האדום לליטא בספטמבר 1943 ,ניסו הגרמנים לטשטש את עקבות רצח ההמונים במבצע 1005.

הבורות נפתחו, הגופות נשרפו והעצמות שנותרו רוסקו במכונות מיוחדות.

יער חדש כיסה את הזוועה.​